עלון הפנימיון 2026/02 – של קהילת "הפנימיונים"

דבר המערכת

עמותת הבוגרים של הפנימיות הצבאיות בחיפה ותל אביב שמחה להציג עוד מהדורה של "עלון הפנימיון".

העלון, שהינו מידעון של הבוגרים, השוחרים והידידים, מגיע אליכם בשבוע האחרון של כל חודש ויכלול מגוון נושאים הקשורים בקהילתנו. העלון פותח במה לכלל חלקי הקהילה ובכללם שוחרים, בוגרים, מחזורים וידידים המעוניינים לשתף את הכלל בפעילויות וביוזמות מעניינות.

שני נושאים מרכזיים עמנו החודש: האחד – רשמים מהפעילות הראשונה של חוג הסיור לעונת 25/26 – ראו למטה את הכתבה שהעביר לנו אילן קריצ'בסקי, מפל' "צור" (י"ב), יו"ר חוגי הסיור בפנימייה. השני – טקס הנטיעות המסורתי של ט"ו בשבט, שנערך במצפור לזכר חללי הפנימיות הצבאיות בחורשת טללים, על הכרמל.

ממש טרם סגירת הגיליון התבשרנו על העלאה בדרגה. לא סתם עוג העלאה בדרגה אלא של אל"מ שי סימנטוב לדרגת תת אלוף בתפקיד חדש באגף המבצעים. סימנטוב מהווה מופת בפיקוד קרבי כמג"ד בגולני כמו גם בהתמודדות עם תהליך השיקום המתיש והממושך. בגיליון הבא נביא פרטים נוספים ובינתיים אנחנו , כל משפחת הבוגרים, השוחרים והידידים, שולחים ברכות למשפחה כולה, משפחה של לוחמים.

פתחנו את העלון גם לחומר פרסומי של חברי הקהילה הרחבה וכל ההכנסות מהפרסום מועברות לעמותת הבוגרים, כתרומה. העמותה תוציא קבלה (עם סעיף 46). אנא שלבו את מאמצי הפרסום שלכם עם מאמצי ההתרמה של עמותת הבוגרים והעבירו לנו חומר פרסומי בתשלום, כתרומה.

ואם מדברים על תרומות, אנו חוזרים ומדגישים כי כל הטוב הזה דורש גם משאבים לא מועטים ואין לנו תמיכה אחרת זולת הבוגרים לדורותיהם. אנא היכנסו ללינק למטה והרימו תרומתכם. כל סכום יתקבל בברכה.

נשמח לקבל מכם תגובות והצעות לשיפור. לחצן "צור קשר" יחבר אתכם ישרות אלינו ונשמח לענות לכל פונה

קריאה נעימה, שלום גרין – 0544-280808, רון כתרי – 0523-733888

התמונה הראשית

חוגי הסיור נוסדו ב- 2005. זו השנה ה – 21 לפעילותם. כך נכתב בשנת 2017, במלאת "בת מצווה" לחוגי הסיור:

רס"ן עמיחי בוכוול ז"ל, סיים את הפנימייה הצבאית בחיפה במחזור י' (1964). כמו כל בני מחזורו השתתף ב"מלחמת ששת הימים" וב"מלחמת יום הכיפורים". במלחמה זו שרת כקצין מודיעין של חטיבת שריון 401 ונהרג מפגיעה ישירה (ב-20 באוקטובר 1973), תוך שהוא מאתר מטרות לכוחות החטיבה. על פעילותו זו, עוטר עמי באות המופת. ההורים הזמינו אותנו, בני המחזור, לפגישה והציגו בקשה פשוטה: "קחו על עצמכם את המשך מפעל הזיכרון של עמי, אבל תתחייבו שתמשיכו לפחות 15 שנה". כך נולד הרעיון לקיים פעילות של חוגי סיור על שמו, במסגרת עמותה לסיור וידיעת הארץ. המועדון נחנך בפנימייה ב – 28 לאוקטובר 2005. במבנה בריטי ישן בשטח הפנימייה שיפצנו וסידרנו חדר לפעילות קבוצתית ומחסן ציוד. במחסן – כל הציוד הנדרש ליציאה מסודרת לשטח וכך, על פי כלל ההזדמנות השווה, מצטיידים כולם באותם תרמילים, שקי שינה ומזרונים. בתום הפעילות – חוזר כל הציוד למקומו, עד הגיחה הבאה.

בכוונתנו ליצור מפעל הנצחה פעיל ועממי, רוחש חיים, אשר יעלה תרומה להכרה ואהבת הארץ בקרב חניכי הפנימייה הצבאית.

חוג סיור, צופה אל פני המכתש הקטן לאחר סיום המעלה (2017)

תמצית רוח חוגי הסיור , מצויה בשיר הנפלא הזה, המושר בדגש על הגייה תקנית (של הימים ההם) של האות "ר"….

הפנימייה יצאה לחוג הסיור הראשון לשנת 25/26

כך מסכם את הגיחה יו"ר וועדת חוג הסיור, השוחר אילן קריצ'בסקי, פל' "צור" (י"ב):

חוג הסיור והניווט, המוכר לכולנו כ"חגס"ר", אינו רק פרק נוסף בתוכנית האימונים השנתית של הפנימייה הצבאית לפיקוד, אלא הוא מהווה את אחד מעמודי התווך המרכזיים בעיצוב דמותו של המפקד לעתיד. בבסיסו של אירוע זה עומדת התפיסה כי, המנהיגות הצבאית הישראלית צומחת מתוך חיבור עמוק לשטח, היכרות אינטימית עם נופי הארץ ומחויבות בלתי מתפשרת לרעות ולמקצועיות. היציאה לשטח, הרחק מהמסגרת המובנית של הפנימייה, מאלצת את החניך להתמודד עם אתגרי הקרקע, מזג האוויר והניווט ובכך היא מזקקת את תכונות החוסן, האחריות האישית והיכולת לקבל החלטות בתנאי אי ודאות – חלק מן התכונות הנדרשות מקצין בשדה הקרב.

חשיבותו של החגס"ר מקבלת משנה תוקף באמצעות השילוב הייחודי שבין חניכי הפנימייה לבין בוגריה לאורך הדורות. מפגש זה, המתקיים "דרך הרגליים" ובגובה העיניים, יוצר גשר חי ופועם בין העבר המפואר של המוסד לבין עתידו. עבור החניך הנמצא כעת בתהליך הכשרתו, המפגש עם הבוגרים – אלו שכבר חוו פיקוד תחת אש, הובילו יחידות והשתלבו בצמתים מרכזיים בצה"ל – מעניק פנים ושמות לערכים המופשטים הנלמדים במהלך שנות ההתחנכות. הבוגרים משמשים כ"מגדלור" ערכי ומקצועי, הממחיש לחניכים כי המסלול המפרך שהם עוברים כעת הוא הבסיס האיתן עליו תיבנה קריירה של שליחות.

מעבר להיבט הלימודי, השילוב של הבוגרים בטיול מחזק את תחושת השייכות ל"משפחת הפנימייה". זוהי קהילה שאינה נגמרת ביום סיום הלימודים, אלא מלווה את חבריה לאורך כל חייהם המקצועיים והאישיים. השיחות הבלתי פורמליות סביב המדורה, הניווט המשותף בנחלים והעזרה ההדדית בעליות הקשות, טווים קשרים של אחווה ורעות שחוצים גילאים ומחזורים. עבור הבוגרים, החזרה לחגס"ר היא הזדמנות להעביר את הלפיד הלאה, לרענן את ערכי היסוד שלהם עצמם ולהתמלא בגאווה מהדור הצעיר שעתיד לתפוס את מקומם בשורות הפיקוד.

במבט לעתיד, אני מאמין אף מקווה כי החגס"רים הבאים ימשיכו להעמיק את החיבור לשטחי הארץ, לאורכה ולרוחבה. לדוגמה, מכתש רמון בדרום והר החרמון בצפון – מרחבים קיצוניים ושונים זה מזה, אך משלימים – יכולים לשמש זירה חינוכית נוספת, רבת עוצמה. מסעות אלו ימשיכו לאתגר את החניכים פיזית ומנטלית, ירחיבו את היכרותם עם נופי הארץ ויעמיקו את ההבנה כי הפיקוד הצבאי הישראלי נטוע בהיכרות עמוקה עם כל פינה בה, מן המדבר הצחיח ועד ההר המושלג!

מוסיף וכותב דודו דינור (מחזור ט', חיפה 1963), אחד הבוגרים שהצטרפו למסע: השתתפתי לא-מכבר בחגס״ר מדבר יהודה ואת רשמיי אני מבקש לחלוק איתכם. גם אביהו חירם השתתף ודעתו חשובה לא פחות. שמחתי לראות בין שבעת הבוגרים שהשתתפו שלושה צעירים מאוד (גילאי 21 – 23), שניים מהם בשירות קבע, מה שמצביע על התדמית החיובית של פרוייקט חשוב זה. "כוכב הצפון" של החגס״ר הוא המדריך אייל. זו שנתו ה-14 בחגס״ר והוא מודע היטב למהות המונח "פנימיון". מכיוון שכך, החניכים שהשתתפו ספגו במשך 48 שעות תרגול טופו' בלתי פוסק, שיחות בשטח על ערכים (כבוד לטבע ולאדם) ששוות 1000 שעות של חדר הרצאות, הסבר מלא על שיקולי פינוי רפואי שפשוט הפך לעוד שעור. אייל גם ידע לאתגר את החניכים בהערות בונות על שגיאות שלהם, בצורה מכבדת שללא ספק חילחלו פנימה לתיקון עתידי. בצד כל זה – הסבריו המאוד-מקצועיים על גיאולוגיה, צמחים, היסטוריה ועוד. כידוע לכם, אני עוסק בתיירות שנים רבות, אייל הוא מהמעולים שפגשתי! הוא פשוט נכס….

הצטרפו הבוגרים:
עמית אבידן (פל "צפע").
שי אבידן (פל "מילוא").
מייק צירולניק וניר גינגיס (פל' "סופה").
דודו דינור (מחזור ט').
אביהו חירם (מחזור י"ב).
טלי אופק וקסלר (אמא של ינאי אופק, בוגר פל "דוד" ואחותו של אביהו חירם)

הטקס המסורתי של ט"ו בשבט – נטיעה עם הנצחה

ב – 13 בפברואר נערך ב – "שלוחת הפנימיונים" שעל הכרמל הטקס המסורתי בו מתייחדת קהילת הפנימיות הצבאיות חיפה ותל אביב עם 147 בוגרינו, חללי מלחמות ישראל, בהם תשעה שנפלו מאז אוקטובר 2023. ההתכנסות המסורתית כוללת נטיעת עץ לזכרם. הנטיעה אינה "רק" זיכרון, אלא התחייבות להמשיך בדרכם ולשאת את הערכים שנטעו בנו. להבטיח, שהשורשים ימשיכו להצמיח דור חדש של מנהיגות, אחריות ואהבת הארץ. ברבות השנים תקיף רצועת צל את המצפור היפהפה והמזמין וניתן יהיה ליהנות מביקור מהנה וחוויתי.

בשם המשפחות השכולות נשא דברים אייל פלח (בתמונה משמאל), אביו של סרן בן ציון פלח בוגר פל׳ "דוד" (ס״ו, 2021)שנפל בקרב בדרום לבנון ב- 2.10.2024.

סרטון מאיתור שהוא נמצא בו בלחימה בעזה. בסרטון בן על ספה באיתור ברגע של שלווה בקרבות מצלם את החדר וברקע טרנזיסטור קטן מנגן את ג’ניס ג’ופלין שרה בלוז ישן על בובי מק-גי. מתחת לסרטון בן ציטט את המשפט מ"שיר החייל" שכתב סרן נמרוד גאון ז"ל ושר שלמה ארצי. נמרוד, בוגר המחזור הראשון של הפנימייה הצבאית בת”א, נפל בדיוק 51 שנה לפני בן, ב-7.10.73.

שני בוגרי פנימייה, שני קצינים לוחמים, שנפלו בקרב ושמעו אותו שיר ברגעי השלווה שלהם.

לפני שבועיים התקיימה תחרות "איש הברזל" באילת. ארבעה בוגרים ותיקים של הפנימייה השתתפו בתחרות והנציחו בה את נופלי הפנימייה במלחמת "חרבות ברזל": רונן תמים, תומר טישלר, אסף טויב ויאיר רמאן ארבעתם "אנשי ברזל" ותיקים החליטו להנציח את הנופלים במרוץ ואף דאגו ש-11 חניכים יגיעו לאילת והשתתפו בהנצחה.

שני הסיפורים הקטנים האלו ממחישים יותר מכל את הקשר שלא ניתן לניתוק בין כל בוגרי הפנימייה, הקהילה החזקה והאיכותית הזו שהמוסד הזה מייצר.

השכול נמצא איתך בכל דבר, הוא לא נוטש לרגע. אבל במקביל לכאב אנחנו נושאים גם גאווה. לוחמים ששמו את עצמם לפני החיילים שלהם. כאלו שידעו שהם עלולים להפסיד את כל החיים המדהימים שמצפים להם ורצו ראשונים לאש כדי שאחרים יזכו לחיים כאלו. עליהם גאוותינו. כל עוד מדברים עליהם, זוכרים ומזכירים אותם, משהו מהם כאילו עוד חי.
"אני לא יודע אם יש מלאכים שם למעלה אבל אם יש אני יודע מי הם”.

מפקד הפנימייה הצבאית בחיפה, תא"ל ערן מקוב אמר בדבריו :

כמידי שנה סביב טו' בשבט, אנו נפגשים כאן על פסגת הכרמל, ב"שלוחת הפנימיונים",  צועדים לאורכה ומגיעים לכאן לנטוע עץ לזכרם של אהובינו- בוגרינו; אלו אשר באומץ לב הקריבו את עצמם למען עם ישראל ולמען המדינה.

פלוגת 'צור', אשר נמצאת היום בשנת ההתחנכות השלישית שלה, התחילה את התחנכותה בפנימייה בקיץ 2023. איש לא דמיין, כי לאחר פחות מחודשיים, כל תהליך ההתחנכות ישתנה וכי מדינת ישראל תכנס למציאות חדשה של מלחמה קשה על הבית.

במלחמה הזו נוספו לכותל-הנופלים של הפנימייה תשעה חללים: רב סרן אריאל בן משה, רב סרן רועי צ'אפל, סרן דקל סוויסה, סמל ראם מאיר בטיטו, רב סרן ג'מאל עבאס, רב סרן רועי מלדסי, רב סרן נתי אלפסי, רב סרן עודד פרי וסרן בן ציון פלח, זיכרונם לברכה.

הם מלווים אותנו יום-יום, שעה-שעה בהתחנכות, בלימודים בבית הספר, באימונים הצבאיים, בחוגי הסיור. בכל מקום. מבטם, תשוקתם וחדוות נעוריהם, מורגש אצלנו בין כותלי הפנימייה.

לפני מספר ימים שוחח איתי קצין חינוך ראשי לשעבר תת אלוף (מיל') אופיר ליוויוס. הוא סיפר לי שהוא מוביל בימים אלו ימים-פתוחים למשפחות שכולות מהמלחמה האחרונה. בכל מפגש עם משפחה של בוגר הפנימייה, מתבהר לו הקשר והחיבור המיוחד בין הפנימייה לבוגריה ולצערנו גם לנופליה.

מאז שהגעתי לכאן, הבנתי כי הפנימייה איננה עוד מוסד רגיל, זהו מפעל לעיצוב זהות אישיותית, התפתחותית, אשר אין לו אח ורע במדינה.

הנערים והנערות הגדלים כאן, מתפתחים ומעצבים את אישיותם באופן ייחודי, המלווה אותם לאורך כל ימי חייהם….

…לאחרונה אנו עוסקים רבות בבחירה להתחנך בפנימייה, בהבנה כי בחירה זו היא תחילתו של מסע לחיים, המחייב עבודה קשה, מסירות, חתירה למצוינות, חתירה למנהיגות, פיקוד ולקיחת אחריות. מסע בו אנו נדרשים להיות במקומות הקשים ביותר, היכן שצריך, היכן שנדרש. בדיוק כפי שאפיין את נופלי הפנימייה בכלל ובעיקר – במלחמה האחרונה. הם פיקדו על מחלקות, פלוגות וגדודים בזרוע היבשה, הובילו אותם באתגרים ומול סכנות והביאו לידי ביטוי את הערכים אותם רכשו כאן בפנימייה – את הנחישות, צדקת הדרך, כבוד האדם, החתירה לניצחון והדבקות במשימה לאור המטרה.

אני גאה על הזכות להיות חלק קטן ממפעל נטיעות זה.

המנהל הכללי של בית הספר הריאלי העברי, עדו מזורסקי, דיבר על משמעות הנטיעה ואמר:

משפחות יקרות, חניכות וחניכים, בוגרות ובוגרים, אורחים יקרים,

התכנסנו כאן כדי לנטוע. פעולת הנטיעה פשוטה ומובנת אבל בשורש המילה נ.ט.ע מסתתר סיפור שלם. לנטוע זה להאמין בעתיד. אדם הנוטע עץ יודע שלא למענו בלבד הוא עושה זאת. הוא יודע שיידרשו שנים עד שהעץ יצל, יפרח, ייתן פרי. ובכל זאת – הוא נוטע למען העתיד למען הדורות הבאים.

אבל לא רק עצים אנחנו נוטעים. יש דברים שנטועים בנו. אהבת הארץ נטועה בלב. הזיכרונות נטועים עמוק בנפש. הערכים שעליהם גדלנו – נטועים בנו כמו שורשים שמחזיקים את העץ גם ברוחות חזקות. כל אחד מאיתנו היה פעם "נטע רך". מישהו טיפח אותנו, הדריך, השקה במילים טובות, באמונה, בדוגמה אישית. ובזכות אותם שורשים – אנחנו עומדים כאן היום.

השאלה הגדולה היא – מה אנחנו בוחרים לנטוע עכשיו? האם נטע אמון? האם נטע אחריות? האם נטע ערבות הדדית? האם נטע תקווה?

בשירו של אריק איינשטיין, "שיר אחרי מלחמה", הוא שר: "אנחנו נטע זרועותינו לרוח, ונבטיח לא ליפול." יש במילים האלה תנועה של צמיחה ושל עמידה. כמו עץ — שנוטע שורשים באדמה, אבל פורש ענפים לשמיים. הנטיעה היא הצהרה שקטה אך עוצמתית: אנחנו כאן. אנחנו מאמינים בעתיד. אנחנו משאירים אחרינו משהו שימשיך לצמוח,

ואני מביט בשוחרות ובשוחרים שעומדים איתנו כאן ופונה אליכם, אתם דור העתיד שלנו אתם אלו שתמשיכו לצמוח, המשיכו בדרככם לצמיחה ולפריחה לפיקוד ולקצונה.

אורחים יקרים, התאספנו כאן היום, כי זיכרון הנופלים נטוע בליבינו, זיכרון שלא ניתן לעקור אותו, הוא חזק כמו השורשים שמחזיקים את העץ ברוחות העזות, הוא זיכרון שמחזיק אותנו ומאפשר לנו להמשיך. להמשיך במורשתכם, להמשיך בגבורתכם, להמשיך בלעדיכם, ובעיקר בהצנע לכת בהשקט ובבטחה, להמשיך בזכותכם.

יו"ר עמותת הבוגרים, האלוף במיל' אבי מזרחי, עמד בדבריו על חשיבות ההנצחה והקשר הרב-דורי שנוצר באמצעות אירועים כדוגמת זה שאנחנו עומדים בו . הנה קטע מדבריו:

הנה מקבץ תמונות מן האירוע, שהונצחו במצלמתה של רון מונק, האחת והיחידה.

מצדיעים לנשים המשרתות בצ.ה.ל

תא"ל דביר אדרי, ( בוגר פלוגת "גולן", מ"ג 1997), מפקד חיל האיסוף הקרבי והגבולות, פנה במכתב מרגש ללוחמות החיל. למעשה, הפנייה היא לכל המשרתות בצ.ה.ל והיא באה על רקע ניסיונות של גורמים שונים לגמד (או אף לבטל) את התרומה שלהן למאמץ המלחמתי. עמותת הבוגרים מביעה תמיכה בדברי דביר ובכלל המשרתות, באשר הן. אנחנו כאן על מנת להזכיר כי, מספר השוחרות בפנימייה והבוגרות גדל והולך משנה לשנה ואנחנו תקווה, שנגיע ליחס המקובל באוכלוסייה הכללית. בנות יקרות – עלו והצליחו !!

דביר אדרי – עמותת הבוגרים של הפנימיות הצבאיות בחיפה ובתל אביב, מצדיעה לך !!

וראו להלן גם את מכתבו המרגש של המנהל הכללי של ביה"ס הריאלי העברי, עדו מזורסקי, לשוחרות הפנימייה הצבאית. יישר כוח !

חשבנו לתומנו כי אחרי מפץ אוקטובר 2023 והמלחמה בעקבותיו, יעלם הדיון הזה מהעולם. הלחימה בקרבות והחתירה למגע, בגבול הרצועה ובזירת הצפון, כפי שהציגו הטנקיסטיות ולוחמות "קרקל", בהנהגת מפקדת גדוד הגנת הגבולות סא"ל אור בן-יהודה, מקבעות את הצורך והיו אמורות לסלק כל פקפוק באשר ליכולות. בשולי הדברים, נזכיר כי אמה של אור בן-יהודה, פרופ' דינה (זלץ) בן-יהודה, הינה בוגרת ביה"ס הריאלי העברי וזכתה להיות האשה הראשונה בצה"ל שעוטרה ב"עיטור המופת", על תפקודה במלחמת יום הכיפורים. ("לא נפל התפוח רחוק מן העץ…")

המנהל הכללי של בית הספר הריאלי העברי בחיפה , אל"ם (מיל') עדו מזורסקי, נדרש גם הוא לנושא ופנה במכתב לשוחרות הפנימייה.וכך כתב:

ביקור שוחרי הפנימייה בחטיבה 188

ב- 20 בפברואר התארחו כל חניכי הפנימייה (מעל 150 במספר) במרכז המורשת, ההנצחה והגבורה של עמותת "ברק" חטיבה 188.
הנוער המדהים הזה צעד בשבילי הגבורה, נחשף לסיפורי הלחימה, המורשת והנופלים של חטיבה 188, הקשיב, שאל, התרגש – והוכיח שהרוח של הלוחמים שלנו ממשיכה לחיות בדור הבא. עמותת "ברק" חטיבה 188 מודה לפנימייה הצבאית על ביקור מעצים ומרגש ומתחייבת להמשיך לשמר, להנגיש ולהעביר את מורשת החטיבה לכל נער ונערה בישראל.

וכך כתב לנו השוחר איתמר אור, יו"ר אשכול "צדקת הדרך" במועצת השוחרים בפנימייה :

לא מכבר יצאנו, חניכי הפנימייה, לשבת-חינוך מגבשת ומשמעותית ברמת הגולן. אחד מרגעי השיא של הסיור היה הביקור שלנו במרכז המורשת וההנצחה של חטיבת השריון 188 "ברק", הממוקם במחנה עליקה. המרכז, שהוקם במטרה לשמר את מורשת החטיבה לאורך הדורות ולחבר בין סיפורי הגבורה לטבע המיוחד של רמת הגולן, מספק חוויה יוצאת דופן. במהלך הביקור קיבלנו סקירה מרתקת על פעילות החטיבה מיום הקמתה דרך מלחמות ישראל השונות, ושמענו לא מעט על העשייה המבצעית האינטנסיבית והמכרעת שלה במלחמה האחרונה.

סיירנו בין המיצגים וראינו דגמים של כלי הרק"מ שמלווים את החטיבה. שמענו על סיפוריהם של נופלי החטיבה שמסרו את חייהם למען הגנת המולדת. במרכז המורשת מופיע הציטוט המוכר של יגאל אלון: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". כמפקדים לעתיד בצה"ל, המשפט הזה והביקור כולו קיבלו עבורנו משמעות חזקה במיוחד. זו הייתה הצצה מעוררת השראה לרוח הלחימה, לרעות ולמורשת שמובילה את לוחמי חטיבה 188 אז והיום.

ובאותו נושא: בבוקר הביקור – התקיימה בבית העלמין הצבאי בנתניה אזכרה במלאות חמישים שנה לנפילתו של סא"ל עודד ארז ז"ל, בוגר מחזור י' (1964) בחיפה. באזכרה נכחו כל בני המחזור שעדיין אתנו כולל מוטי שמעוני שהגיע מארצות הברית והיא נערכה בנוכחות אלמנתו של עודד, ציפי ארז, בניו, נכדיו וכל בני המשפחה. מחזור י' מחבק את ציפי ורואה בה חלק ממנו. עודד שירת כמפקד גדוד בחטיבה 188 בקרבות הבלימה ברמת הגולן ב"מלחמת יום הכיפורים" (הספר "על בלימה", שכתב אבירם ברקאי, מתאר את קורות החטיבה במלחמה ההיא)

עודד שרד את המלחמה, החלים מפציעה קשה ונהרג בתאונת אמונים בתרגיל שריון בסיני.

חמישים שנה בין האירועים האלה ומורשת הפנימייה נמשכת ..!

ההרשמה לפנימייה – נמשכת

ההרשמה לפנימייה לשנת הלימודים הבאה נמצאת בעיצומה.

המסלול שהפך אתכם מילדים למפקדים…

מכירים נער/ה שברור לכם שנולדו להיות מפקדים/ות? אתם יודעים לאן לשלוח אותה/אותו…

אם אתם, הבוגרים, פנויים למעשה-התנדבות, להופיע בפני תלמידים בבתי-ספר ברחבי הארץ, על מנת להציג את הפנימייה הצבאית ואת סיפורכם האישי, נשמח אם תצרו קשר.

זו משימה חשובה מאין כמוה! אנחנו הבוגרים, שצעדנו בשבילי החיים לאור החינוך הערכי לו זכינו בפנימייה, חייבים להופיע – ולהשפיע. קומו מהכורסא ועשו מעשה:

התקשרו למנכ"ל בית הספר הריאלי העברי – עדו מזורסקי טל : 054-3223388 או למפקד הפנימייה !!.

תחרות "פנימיון הברזל" יצאה לדרך

נבחרת בוגרי הפנימייה שמתחרה ב – "ישראמן" יצאה לדרך. ההשתתפות בתחרות היא לזכר בוגרי הפנימייה, שנפלו במלחמה.
שלושת הבוגרים שמתחרים מלווים בחניכי הפנימייה ובמשפחות השכולות.
אסף טויב (בוגר 1988) שוחה. מחליף אותו תומר טישלר (בוגר 1992) ברכיבה, יאיר רמאן (בוגר ת״א, 1983) סוגר בריצה.
רונן תמים (בוגר פלוגת ארז, מחזור מ״א, 1995, חיפה), חבר הנהלת העמותה, בגיבוי ובארגון.

אל שלושת המתחרים הצטרפו 11 שוחרים משלוש הפלוגות :
פלוגת צור (י"ב): אדר בן-משה, אדיר אבו-סעאדה, ענבר סיני

פלוגת רועי (י"א): עידן אטיה, אור טפרה, בניה יוסף שוב

פלוגת חנית (י'): אורן חסון, ינאי שרף, עבודי ווהב, רנן בן יאיר, אמיתי שהם

עמותת הבוגרים מביעה הוקרה ותודה לרשת המלונות "פרימה" שהעמידה לרשות המתחרים שלנו חדרים במלון שלהם באילת, ללא תמורה!

"בראי אריאל" – ערב השקת ספר

ביום רביעי, 4 בפברואר 26, התקיים ב"בית פבזנר" בקמפוס בית בירם טקס השקה לספרה של גלית, אמו של אריאל בן משה ז"ל שנפל ב- 7 באוקטובר 2023 בגזרת העוטף. האירוע נערך בנוכחות מפקדי הפנימייה, מנהלי בית הספר הריאלי בעבר (דר' יוסי בן דב ותא"ל במיל' רון כתרי) ובהווה אל"מ (מיל') עידו מזורסקי, שוחרי הפנימייה ואורחים. ברשימת הדוברים היו: מנכ"ל עמותת הבוגרים יניב רזניק, האם השכולה גלית, שביקשה להדגיש כי מאחורי כל חייל עומדת אימא, ח"כ והשר לשעבר יועז הנדל על הקשר בין צבא, ערכים וחינוך והאב השכול אילן שגיא, אביו של ארז ז"ל, בן מחזורו של אריאל. אריאל וארז קבורים בחלקות קבר צמודות, בבית העלמין הצבאי בחיפה. זכרם נצור עמנו!

"בהשקט ובבטחה" – נתראה בעלון הבא

המערכת