עלון הפנימיון 2026/07 – של קהילת "הפנימיונים"

דבר המערכת

עמותת הבוגרים של הפנימיות הצבאיות בחיפה ותל אביב שמחה להציג עוד מהדורה חודשית של "עלון הפנימיון".

העלון שהינו מידעון של הבוגרים, השוחרים והידידים מגיע אליכם בשבוע האחרון של כל חודש ויכלול מגוון נושאים הקשורים בקהילת הבוגרים, הידידים והשוחרים. העלון פותח במה לכלל חלקי הקהילה ובכללם שוחרים, בוגרים, מחזורים וידידים המעוניינים לשתף את הכלל בפעילויות וביוזמות מעניינות.

החודש עומד בסימן מסדר הסיום של פלוגת "צור", שנסקור בהרחבה בלווית צילומים מרגשים ונשתדל לשקף את אווירת החג ביום המיוחד הזה, בקמפוס הפנימייה. כמיטב המסורת עלו על מגרש המסדרים גם בני "מחזורי היובל" , אלה שפרשו כנפיים לפני חמישים שנה בפנימייה של תל אביב (שלמירב הצער נסגרה בשעתה, בהחלטה לא-חכמה) ובפנימייה בחיפה. נרחיב על המחזורים ופועלם במהלך השנים שחלפו.

פניה חשובה, לתשומת-לבכם: זה מספר חודשים אנחנו מפרסמים בסוף העלון קריאה לתרומות. בעקבות הערות של בוגרים הוספנו גם אפשרות לייעד את התרומות לנושאים שונים. אנא מכם, גוללו לסוף העלון, הוציאו כרטיס אשראי ותרמו לעמותה, כל סכום כרצונכם, על המנעד שבין חצי מנה פלאפל לחצי קצבת זקנה... צחוק בצד, אבל התרומה הזאת חשובה לחוסן שלנו. הוראות הגעה ללינק לתרומה – מיותרות… פשוט תגללו עד למטה. תודה לכם.

ובעניין נוסף: נשאלנו פעמים רבות לגבי הפצת העלון. עמדת המערכת היא כי חשוב לתת לעלון הזה תפוצה רחבה ככל האפשר ואנחנו קוראים לכל אחת ואחד, להפיץ ברשתות הפרטיות שלו. לעמותת הבוגרים יש עניין להרחיב את המודעות הציבורית לקיומה של הפנימייה הצבאית ולפעילות קהילת הבוגרים, אז אנא… הרשות נתונה, או – כמו שלימדו אותנו במטווחים – "בזמנכם החופשי …אש ! "

המערכת: שלום גרין (0544-280808) ו-רון כתרי ( 0523-733888)

התמונה הראשית

חודש יולי בכל שנה הוא חודש חגיגי, בו הפנימייה מתמרקת לקראת האירוע המרכזי: מסדר הסיום. השנה עומדת על מגרש המסדרים פלוגת "צור", המסיימת שלוש שנות התחנכות שבאופן יוצא מהכלל היו כולן שנות-מלחמה. שנים, בהן נדרשה מפקדת הפנימייה לשנות תכניות על פי הכרזות פיקוד העורף והנחיות משרד הביטחון. למרות הקשיים, השלימה הפלוגה את מסלול התחנכותה והבוגרים עומדים, לגאוות כולנו, במגרש המסדרים.

מצאתי תמונה ממסדר סיום "עתיק" (לדעתי – משנת 1964) כאשר בתווך ניצבת המחלקה של מחזור י'. החניך המצטיין של המחזור היה (לימים – סא"ל) עודד ארז ז"ל. כך זה נראה אז. שימו-נא לב לסרטי הסימון שעל הכומתה: השנה הראשונה (כתה ט') הצבע היה צהוב, השנה השנייה – כחול, כתה י"א -ירוק והאחרונה – סרט אדום.

(הצלם – לא ידוע, כתב – גרין)

מסדר סיום – פלוגת "צור"

טקס חלוקת תעודות הבוגר מתקיים מדי שנה ב'בית פבזנר'. בתום פרק הברכות והנאומים, מגיע החלק האישי יותר, זה שבו ה"גוזל" מקבל תעודת סיום ומבין, שעליו להתחיל לעוף בכוחות עצמו. כל אחת ואחד הם עולים לבמה למשמע שמם, מצדיעים , מקבלים תעודות סיום, מתחבקים חיבוק אחרון של שוחר-מפקד, מצדיעים שוב לפרידה ויורדים במדרגות מהצד השני של הבמה. עמדתי שם, למרגלות המדרגות וראיתי את אשר היורדים ניסו ללא הצלחה להסתיר: את "דמעת הבוגר", דמעה של התרגשות מהולה בשמחה עצומה על היום הזה, שמסמל את פרק סיום ההתחנכות בפנימייה אבל פותח מיידית את פרק השרות והאחריות. העלנו כאן "דוגמית" לאירוע שחזר על עצמו 47 פעמים, כמניין הבוגרים והבוגרות בפלוגת "צור". "עופו גוזלים, חיתכו את השמיים"… וכמו שביקש אוהד רויסבליט, המ"פ, בקול רועד: "רק עשו טובה, תבטיחו שתחזרו בשלום ! ". אמן. (כתב: גרין)

לאחר סיום הפרק של חלוקת התעודות עברנו למגרש המסדרים החגיגי לצפות במסדר הסיום. לראשונה מזה הרבה שנים היה אמור הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר (בוגר הפנימייה בתל אביב) להגיע לטקס ולברך אך בשל המצב הביטחוני הוא נאלץ לבטל ובמקומו הגיע רח"ט מבצעים מיוחדים באמ"ן כאישיות מרכזית, לשאת דברים.

את הבוגרים ברכו מפקד הפנימייה תא"ל (מיל') ערן מקוב, ראשת האגף הבטחוני-חברתי הגב' דליה ינקו, מנהלו הכללי של בית הספר הריאלי העברי אל"מ (מיל') עדו מזורסקי ויו"ר עמותת הבוגרים והידידים האלוף (מיל') אבי מזרחי, שנשא דברי ברכה בטקס חלוקת התעודות. תקצר היריעה להביא כאן את דברי המברכים אולם חשוב לציין כי כולם התייחסו לערכי המנהיגות וההובלה שמקנה הפנימייה לצד הצורך באחדות השורות והמגדרים כפי שמביא אותה לידי ביטוי ההרכב האנושי של פלוגת "צור" המסיימת.

השוחרים המצטיינים נקראו לבמה לקבלת סיכות מוזהבות (כן, הם לא ידרשו לחכות חמישים שנה לקבלת סיכת-הזהב) ואלה שמותיהם :

תוך כדי כתיבת הדברים, הסתבר לנו כי בפלוגת "צור" התקבצו מספר חוליות מרגשות ב"שרשרת הדורות":

כמיטב המסורת צעדה פלוגת "צור" על המגרש ויצרה את המעגל המרוכז שבו, לספירת עשר, עפו הכומתות לאוויר. "תם הטקס !" .

כותב לנו השוחר אדר בן משה (חניך מצטיין) , יו"ר מועצת השוחרים של פלוגת "צור". אדר הוא האח השלישי למשפחת בן משה המסיים את הפנימייה. קדמו לו האח הבכור, רס"ן אריאל בן משה, שנהרג ב-7 באוקטובר בקרבות העוטף ורס"ן שביט בן משה, שנפצע באותו יום במרחק של מאות מטרים מאחיו:

השנה שלנו נפתחה כאשר הפלוגה מפוצלת לשניים: חלקה במסע לפולין, במטרה להעמיק את הידע השורשי שלנו כיהודים וכמפקדים קרביים לעתיד, תוך למידה מעמיקה והמרת הסיפורים הנוראיים לתמונות מוחשיות, שמשאירות אותנו עם המון שאלות, אך בעיקר עם רצון לתקומה אמיתית, שמעידה על ניצחון העם היהודי. חלקה השני של הפלוגה כבר מתחיל להביא לידי ביטוי חלק נכבד מהכלים שקיבלנו עד כאן – לפקד על פלוגת "חנית" (שכבת י׳), בשבוע הראשון שלהם בפנימייה, שבוע הקליעה, תוך הטמעת היסודות והערכים שמהווים עוגן ובסיס עבור כל פנימיון.

שנת י״ב המשיכה כאשר בשונה משנות התחנכותנו הראשונות – בכיתות י׳ וי״א, קיבל כל חניך הרבה יותר עצמאות – בין אם בהובלתנו את מועצת השוחרים כפלוגה בוגרת, בין אם בפיקוד על הפלוגה הצעירה.

השנה המשיכה עם השיבוצים ליחידות השדה השונות. בשונה משאר הפלוגות בפנימייה, לפנינו, הפלוגה שלנו עברה תהליך התאמה אישי, כאשר במקום בחירת שיבוץ אישית, אך ורק על-פי רצון החניך, במחזור שלנו השתבץ כל אחד ליחידה המתאימה לו ביותר, לאחר תהליך התאמה ארוך. זאת, מתוך רצון לפתח מפקדים איכותיים ככל הניתן.

הפעם, בדומה לשאר השנים שלנו בפנימייה, השנה נעצרה זמנית עקב המלחמה, במהלך מבצע ׳שאגת הארי׳. עם חזרתנו לפנימייה, במהלך אפריל, התחלנו בהכנות לקראת האימון המסכם, שמתכלל את כל מה שלמדנו עד-כאן במסגרת המקצוע הצבאי ומסכם אותו – שבוע מלחמה. לקראת האימון עברנו הכנות רבות – מסעות, שיעורים, העמדת כל הציוד הקרבי שלנו ברמה הגבוהה ביותר שאפשר וכשהגיע השבוע, הגענו אליו הכי מוכנים שיש. השבוע היה מאתגר, הן במישור המקצועי הן בפן הפיזי. במסגרת השבוע, תירגלה הפלוגה תרפ״לים ברמת הגולן, תוך חצייתה מהדרום לצפון. השבוע הסתיים ב"נסיגה" ארוכה, שהסתכמה ב…פריסה של ההורים, בתל פאח'ר, מקום שמהווה סמל לגבורה הישראלית בכלל ולאיתנות ולעקשנות הגולנצ׳יקית בפרט. אתר, שבעיניי סיכם את שבוע-המלחמה בצורה מושלמת: סמל לחתירה לניצחון.

בימים אלו ממש, ימיה האחרונים של פלוגת ׳צור׳ בפנימייה, אנו במהלך המיונים של פלוגת-ההכנה, במטרה לבנות פלוגה איכותית וחזקה, שתהווה המשך לדורות רבים של פנימיונים, כל זאת תוך סגירת מעגל אישית לפלוגת ההכנה שלנו, לפני שלוש שנים.

בנימה זו אסכם באמירת 'תודה' לפנימייה, על שלוש השנים המעצבות שלנו. תודה על ההיכרות עם 'המשפחה השנייה' שלנו, תודה על הכלים להמשך הדרך ואנו מצפים ומקווים לעמוד בייעוד עם גיוסנו לצבא – להיות מפקדי פלוגות ביחידות הקרביות.

פלוגת "צור" , תעודת זהות:

באדיבות שגיא בלומברג, האחד והיחיד… תודה שגיא!

מחזורי היובל – פלוגת "יפתח" (ת"א, 1976)

כותב לנו יריב קריגר , בוגר פלוגת "יפתח", על הפלוגה שלו:
בקיץ 1972, התקבצו כ- 60 נערים נרגשים במחנה גלילות, לקראת פרק חדש ומאתגר, שיעצב את דרכם לעתיד. ארבע השנים בפנימייה היו אינטנסיביות ומורכבות. חווינו יחד עשרות חוויות משותפות, הן בתחום הצבאי והן בתחום הלימודים בגמנסיה "הרצליה", על כל המשתמע מכך.
האירוע המכונן היה כמובן "מלחמת יום הכיפורים", בה גויסנו לסייע בפריקת הרכבת האווירית מארצות הברית, שם גם החלו "מעשני-הפלוגה" את דרכם…
בסוף כתה י"ב, על מגרש המסדרים, צעדה קבוצת גברים מגובשת, ערכית וחדורת מוטיבציה לקראת הגיוס. רוב החבר'ה פרשו אחרי שש שנות שרות, כשהם ממלאים תפקידי מ"פ בחי"ר, בשריון ובתותחנים ובמקבילים לכך בחיל אוויר, הים, במודיעין וכו'. אלה שהמשיכו בקבע, סיימו בתפקידי מח"ט, רמ"ח ודומיהם. הנווט רון ארד, הוא הסיפור העצוב של הפלוגה, בחזקת "נעדר" עד היום. לאחר השחרור, התפלגו אנשי הפלוגה לשלל מקצועות חופשיים, כעצמאיים וכשכירים. יש בינינו פסיכולוגים, אנשי היי-טק, וטרינרים, אדריכל, מורים ומחנכים, מנכ"לים, שגריר ישראל (באוסטרליה) עד לאחרונה ועוד אנשי עסקים.
אנו משתדלים להפגש, מדי כמה שנים ולשמור על אופטימיות.

חמישים שנות רעוּת ודרך: יובל למחזור כ"ב, פלוגת "נחשון" (חיפה, 1976)

כותב לנו רפי שגיב:

בקיץ החם של שנת 1972 הגענו, כמה עשרות נערים צעירים מאוד מכל רחבי הארץ, אל תקופת ההכנה לקראת ארבע  השנים בפנימייה. לא הייתה זו קליטה קלה והדרישות היו גבוהות. שני סמלים עמדו לנגד עינינו והאירו לנו את הדרך: הראשון, הוא הסמל של ה"ריאלי", "והצנע לכת"  והשני הוא סמל הפנימיה, "בהשקט ובבטחה". אין ספק שהשפעתם המשותפת של שני הסמלים והערכים שהם מייצגים, יחד עם החינוך והלימודים בשני המוסדות הללו, ניכרים בנו עד עצם היום הזה!

 הזמן חלף והיום, ב-21 ביולי 2026, אנו ניצבים כאן יחד, מביטים זה בעיניו של זה, ומציינים חמישה עשורים מאז אותו יום קיץ ביולי 1976, שבו צעדנו, 22 בוגרים צעירים ונחושים, במגרש המסדרים בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה. חצי מאה עברה מאז! נפרדנו מארבע שנות לימודים בריאלי ומהחינוך הצבאי בפנימייה ויצאנו, איש-איש על פי בחירתו ונטיית ליבו, אל החיילות השונים של צבא הגנה לישראל.

היינו חבורה של צעירים חדורי מטרה. רובנו בחר במסלול הפיקוד לקצונה והקדיש שש שנים ארוכות ותובעניות של שירות חובה וקבע, בין השנים 1976 ל-1982. תרמנו את מיטב שנותינו לעיצוב פניה של המדינה ולביטחונה. הערכים, האימונים, עקרונות הפיקוד ונטילת האחריות שספגנו על הכרמל ליוו כל צעד ושעל שלנו בדיונות של סיני, במוצבי החרמון ובאימונים המפרכים שעברנו בחילות השונים.

בשנת 1982, עם פרוץ מלחמת "שלום הגליל", מצאנו את עצמנו – רובנו ככולנו – בחזית הלחימה. הובלנו לוחמים, ניהלנו קרבות ופעלנו מתוך אותו ייעוד ותחושת שליחות  עמוקה שנטעה בנו הפנימייה במהלך ארבע שנות הלימודים.

הדרך בה צעדנו גבתה מאיתנו מחיר כבד מנשוא. במהלך השירות הצבאי איבדנו שניים מטובי חברינו היקרים, אחים לנשק ולדרך, שזכרם יישאר חקוק בליבנו לעד:

אלי אלבז ז"ל – היה הראשון שנלקח מאיתנו בדמי ימיו, בתאונת דרכים צבאית כואבת  ומצערת. החברות האמיצה, חיוכו, שמחת החיים שלו וטוב ליבו הענק נותרו חתומים בנשמותינו.

יצחק (איציק) קלי ז"ל – היה השני שנפל בקרב במלחמת "שלום הגליל", תוך שנכנס לתופת, ובכך הפגין אומץ, גבורה ומחויבות עילאית לחבריו לנשק ולפקודיו שנותרו פצועים בשטח. איציק היה אדם משכמו ומעלה! חייכן, צנוע, עניו וחבר למופת!

השנים חלפו. השתחררנו, הקמנו משפחות, בנינו קריירה וכל אחד פנה לנתיבו האזרחי. אך הקשר המיוחד של המחזור שלנו המשיך להתקיים ברבדים שונים. לפני מספר שנים, כאבנו שוב את לכתו של חבר יקר ואהוב נוסף: יוסי חותם (סיסו) – שהלך לעולמו בתאונת דרכים מיותרת ומצערת. יוסי, שסיים את הפנימיה כחניך המצטיין שלנו היה קצין מצטיין ומוערך גם בסיירת מטכ"ל. נוכחותו החמה, צחוקו, העמידה על דעתו והרצינות בה התייחס לכל נושא ועניין, מלווים אותנו גם כיום.

חברים יקרים, חמישים שנה הן חיים שלמים. הפכנו מנערים צעירים ומלאי שאיפות בחיפה לאנשים למודי ניסיון, לאבות ולסבים. ועדיין, המכנה המשותף שנבנה בין כותלי הפנימייה נותר איתן ועמד ברובו גם במבחן הזמן. הערכים שספגנו – חברות ללא תנאי, מנהיגות, אמינות ואחריות – הם המצפן שהוביל ושיוביל אותנו תמיד.

הערב, כשאנו מציינים את טקס  ה"יובל" של המחזור שלנו, יחד עם פלוגת "צור" הצעירה, אנו מצדיעים לעבר, מחבקים את ההווה, מקווים ומאמינים בעתיד. אנו נושאים בליבנו בגאווה ובגעגוע עמוק את אלי אלבז, איציק קלי ויוסי סיסו ז"ל, שהם חלק בלתי נפרד ממי שהיינו וממי שאנו היום!

מאחלים ומייחלים לרעוּת שאינה נגמרת ולעוד שנים רבות וטובות  של בריאות, שותפות ומפגשים משמחים!

ברכות לסיום החלק הראשון בבה"ד 1

ברכות לתשעת בוגרי פל׳ "ארי" (מחזור ס״ט, 2024) שסיימו בהצלחה את החלק הראשון בבה״ד 1:

• נ׳ , חטיבת הנח״ל – מצטיין
• ע׳ , חטיבת "גבעתי"
• ד׳ , חטיבת הצנחנים
• ש׳ , הנדסה קרבית
• א׳, חטיבת הצנחנים – מצטיין גדודי
• א׳ , חטיבת "גולני"
• א׳ , חטיבת "כפיר"
• נ׳ , הנדסה
• י׳ , תותחנים

קצינים חדשים – בהצלחה !!

החודש התברכו צה"ל וקהילת הבוגרים בתשעה קצינים חדשים, עמותת הבוגרים מאחלת להם הצלחה בהמשך, ואלו הם:

בוגרי פל׳ "אפיק" (מחזור ס״ח, 2023):
נ׳ – גדוד 51, חטיבת "גולני"
א׳ – חטיבת הצנחנים – מצטיין!
א׳ – חטיבת הצנחנים
י׳ – חטיבת צנחנים
ת׳ – חטיבת הצנחנים
א׳ – יחידת "אגוז"
פ׳ – חטיבת הנח״ל

בוגר פל׳ "דוד" (מחזור ס״ו, 2021).

ע׳ – יחידת "שלדג"

בוגרי קורס מפ"ים

עמותת הבוגרים שולחת ברכות חמות והצדעה לחמשת בוגרי קורס מפקדי פלוגות, ואלה הם:

פל' "דוד" (מחזור ס"ו, 2021):
ש׳, חטיבה 188 – מצטיין
ש׳, חטיבה 188 – מצטיין
ר׳ , יחידת "אגוז"
א׳, חטיבת הצנחנים

פל׳ "מילוא" (מחזור ס"ה, 2020) –

ר׳, חטיבת "גבעתי" – מצטיין !

.

.

.

על הזיכרון – האלוף אמיר דרורי ז"ל

האלוף אמיר דרורי (חניך מצטיין של מחזור א' בחיפה , 1955) היה האלוף הראשון מבין בוגרי הפנימייה הצבאית בחיפה (עוד טרם הוקמה הפנימייה בת"א).

העתקנו מעלון גדוד 12 ב"גולני":

במרץ 2026, מלאו 21 שנה לפטירתו של אחד המפקדים הנועזים והנערצים ב"גולני" , גולנצי'ק ברמ"ח אבריו. התגייס לחטיבה בשנת 1955. במלחמת "ששת הימים" לחם כסמג"ד 51; במלחמת ההתשה פיקד על גדוד 13; במלחמת "יום – הכיפורים" פיקד על חטיבת "גולני" ונפצע קשה בקרב על כיבוש מוצב החרמון. כיהן כמפקד פיקוד הצפון במלחמת לבנון הראשונה, לאחריה מונה למפקד חילות השדה ולאחר מכן לסגן הרמטכ"ל. לאחר סיום שירותו הצבאי מונה דרורי למנהלה הראשון של רשות העתיקות. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה גיבור ישראל, אגדה בחייו?!

סיפור שרשרת הפיקוד בחטיבת "גולני" ב"מלחמת יום הכיפורים" מופיע בהרחבה באלבום השבעים של הפנימיות הצבאיות. באותה תקופה נהגו לרכז בוגרים ביחידות מסוימות, אותן רצו להשביח. כך קרה שבאותה תקופה כמחצית מכלל השלד הפיקודי בחטיבה הורכב מפנימיונים.

לאחר סגירת הגיליון העביר לנו המנהל הכללי של בית הספר הריאלי, עדו מזורסקי כי נכדו של אמיר, עמית פלד ז"ל, בוגר בית הספר הריאלי, נפל ב 7 באוקטובר 2023 במוצב כיסופים. יהי זכרו ברוך.

יוסי דסקל (אל"ם מיל', מחזור ט"ז חיפה, 1970), עורכו של "אלבום השבעים", שולח לנו את התמונה הבאה, בה נראים האלוף אמיר דרורי כמפקד פיקוד הצפון יחד עם אמנון ליפקין-שחק (מחזור ח' חיפה, 1962), אז מפקד אוג' 162, בעת תדרוך על כביש ביירות-דמשק ב"מלחמת שלום הגליל".

מצטיינים – גם בבית הספר !!

לאחרונה נערך בבית בירם טקס מצטייני שכבת י״ב של ביה"ס הריאלי העברי בחיפה. ל-14 תלמידים ותלמידות הוענקו פרסים על-שם בוגרינו שנפלו. בין התלמידים מקבלי הפרסים – ששה חניכי הפנימייה!

גמנסיה "הרצליה" חוגגת 120

במשך שנים, פעלה ליד הגמנסיה העברית "הרצליה" פנימייה צבאית, אחות צעירה לזו של חיפה. הפנימייה נסגרה בהחלטה "לא חכמה" של מערכת הביטחון, מטעמים לא ברורים (כסף ??) וזאת – שוב – בכייה לדורות. 18 המחזורים שבגרו שם הגיעו להישגים מפוארים בצבא ובחברה. בימים ההם לא הייתה עמותת-בוגרים ולא נמצא ארגון שייקח על עצמו את המאבק לשנות את ההחלטה. לאלה המפקפקים בחיוניות הקיום של עמותת הבוגרים נזכיר כי, מאז ניסו לסגור את הפנימייה בחיפה פעמיים נוספות, ניסיונות שסוכלו בהצלחה על ידי פעילי העמותה, שנרתמו לעניין.

וכך סיקר YNET את הערכות הגמנסיה לשנת ה – 120…

לכבוד חגיגות 120 שנה להקמתה, הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב משחזרת את אחת התמונות המזוהות ביותר עם התנועה הציונית: המרפסת המפורסמת עליה עמד בנימין זאב הרצל בבאזל. הפרויקט, שהובילה הנהגת ההורים של בית הספר, צפוי להפוך לאחד מסמלי חגיגות היובל ה-120 למוסד החינוכי הוותיק, שנחשב במשך יותר ממאה שנה לאחד מבתי הספר המשפיעים בישראל.

הגימנסיה העברית "הרצליה", שנוסדה בשנת 1905, נחשבת לאחד המוסדות החינוכיים החשובים והוותיקים בישראל. לאורך שנות קיומה למדו בין כתליה דמויות מרכזיות, שעיצבו את המדינה בתחומי הפוליטיקה, הביטחון, המשפט, המדע והתרבות. על בוגריה נמנים ראש הממשלה השני של ישראל משה שרת, שופט בית המשפט העליון לשעבר פרופ׳ יורם דנציגר, ראש "המוסד" דדי ברנע, שני רמטכ״לים – גבי אשכנזי ו-אייל זמיר, הנווט הנעדר רון ארד ורבים נוספים. לפי נתוני בית הספר, לאורך השנים צמחו ממנו שני ראשי ממשלה, שני רמטכ״לים ולמעלה מ-80 חתני וכלות "פרס ישראל".

מאו"ג 146 – תא"ל בני אהרון, על המלחמה

תא"ל בני אהרון (פל' "גליל", מחזור מ"ו, חיפה, 2000) החל את המלחמה בעזה כמח"ט 401 וחווה תקופה ממושכת של לחימה ב'חמאס'. עמותת הבוגרים קיימה איתו בשעתו מפגש בוגרים-משרתים בתל אביב. שמענו ממנו בשיחה מלב אל לב על הדילמות והתחושות שבמלחמה ממושכת. מלחמה, במהלכה הוצבה חנוכיית ענק ב"כיכר פלסטין" בעזה לרגל חג החנוכה. לאחרונה פירסם מאמר חשוב, בו תאר את הלכי הרוח והתובנות שנובעים ממלחמה ארוכת שנים, מלחמה חסרת תקדים בתולדות צ.ה.ל , מלחמה שונה מאלו שחוינו בעבר. קראנו ומאוד התרשמנו. מומלץ לקחת כמה דקות ולקרוא את כל המאמר, בשלמותו, ולא רק את התקציר המובא כאן.

במאמרו עוסק תא"ל בני אהרון, מח"ט 401 ממאי 2022 עד יוני 2024, כיום מאו"ג 146, באתגרי הפיקוד במלחמה מתמשכת מנקודת המבט של מפקד חטיבה ואוגדה שלחם ברצועת עזה ובלבנון. בניגוד למערכה קצרה המדמה "ספרינט", מלחמה ממושכת מחייבת תפיסת פיקוד שונה לחלוטין, המבוססת על שימור חוסן אנושי לאורך זמן. בניית אמון דרך דוגמא אישית היא המנוע המבצעי המרכזי. מפקד נדרש לגשר על הפערים בין החזית לעורף ולהבין, שריענון כוחות הינו צורך מבצעי הכרחי ולא פריבילגיה, כחלק מהתמודדות עם שחיקת אנשי המילואים, עם ניהול שכול מצטבר ועם הצורך בהסתגלות מהירה מול אויב, שמשתנה ללא הרף. לבסוף, פיקוד בכיר משול לתחרות "איש ברזל" – מסע מורכב ושוחק שבו המפקד נדרש להחליף קצב מבלי לאבד כיוון, עד להשגת המטרה.

>>> ממש עם כתיבת העלון ועריכתו, התבשרנו שבני סוכם לתפקיד מפקד אוג' 36. ברכות !!

בני, אנחנו מצדיעים לך !!

אלוף (מיל') דורון אלמוג – "בין 6 באוקטובר ל – 7 באוקטובר"

כותב דורון אלמוג (מחזור ט"ו, חיפה 1970) בפוסט מרגש על ערב השקה:

אתמול בערב (15 ביוני), יחד עם חברים ושותפים לדרך, נערכה בניו-יורק הקרנת הבכורה המרגשת של הסרט על חיי ״בין 6 באוקטובר ל־7 באוקטובר״, סרטה של סימה קדמון, בבימויה של שרית אסנפי ובהפקת "קסטינה תקשורת", שישודר בקרוב בקשת 12.

הייתה לי הזכות להציג באירוע את רונן ואורנה נאוטרה, הוריו של עומר נאוטרה ז״ל, גיבור ישראל שנחטף ונרצח. סיפור חייו של עומר, מגיוסו כחייל עולה, דרך שירותו המשמעותי ועד לגבורתו ב-7 באוקטובר, הוא סיפור מעורר השראה עבור רבים. התרגשתי מאוד לעמוד לצידם במעמד המיוחד הזה.

לאורך הסרט מופיעים אנשים יקרים וחשובים רבים ובהם בני משפחתי, שליוו אותי לאורך השנים, עיצבו את חיי והפכו אותי לאדם שאני היום. כל אחד מהם הוא חלק מהמסע, מהערכים ומהדרך שבחרתי בה.

מתוך הכאב, האתגרים והטרגדיה שחווינו, דידי אהובתי ואני בחרנו בדרך של עשייה. בחרנו לא להיכנע לקושי, אלא להפוך את הכאב לתקווה, את המשבר למשמעות ואת האובדן לכוח שמניע אותנו קדימה. כששמעתי את דבריהם של אורנה ורונן, חשבתי על אותה בחירה אנושית עמוקה. להמשיך ולהאיר גם ברגעים החשוכים ביותר. סיפורו של עומר, כחייל עולה שבחר לקשור את גורלו בגורל מדינת ישראל, מזכיר את עוצמת הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות ואת הערבות ההדדית שמחברת בינינו כעם אחד. גם מתוך הכאב הגדול, משפחת נאוטרה ממשיכה להפיץ אור, ערכים ותקווה ולהעניק השראה.

אני מודה מעומק הלב לכל מי שלקח חלק ביצירת הסרט ולכל מי שממשיך לצעוד איתנו בדרך הזו. יחד אנחנו מוכיחים שגם מתוך הרגעים הקשים ביותר אפשר להצמיח תקווה, אחריות ועשייה למען עתיד משותף טוב יותר.

צילום: אוהד קב

פינת הנוסטלגיה א' – מחזור י' (חיפה, 1964) מציין שמונים

ב – 14 ביוני אירחתי בביתי בחיפה מסיבת-שמונים למחזור י' של הפנימייה הצבאית בחיפה. סיימנו ב- 1964 ונשארנו בקשר עד כה. על מגרש המסדרים עמדנו, 23 תרנגולים צעירים וגאים. איבדנו ארבעה חברים במלחמות ישראל ואיבדנו במלחמתנו-לטבע עוד כמה חברים טובים. מה שנשאר התקבץ בחיפה לביקור נוסטלגי שכלל את "שלוחת הפנימיונים", מפגש עם נציגי פלוגת "צור" המסיימת השנה ולסיום – התכנסות בבית משפחת גרין בחיפה.

במסגרת "התכנית האומנותית" בוצע שוב – ואולי בפעם האחרונה – "שיר האליף הקטן", שהיה שגור בפינו בתקופת הפנימייה. את המילים לשיר כתב יורם פרומרמן (כפרי) ז"ל . כיבדו את המחזור בנוכחותם ובברכתם המנהל הכללי של בית הספר הריאלי , עידו מזורסקי, המנהל הכללי הקודם של בית הספר הריאלי,ד"ר יוסי בן דב, מפקד הפנימייה ערן מקוב וגם… מפקד המחלקה שלנו בשנה הראשונה בפנימייה, יגאל צור, אף הוא בוגר מחזור ג' של אותו מוסד. היה נחמד ונעים לממש רעות של שנים. תודה לבני-המחזור ותודה לאורחים. ועכשיו, האזינו לביצוע האחרון של השיר הבלתי-נגמר הזה…

פינת הנוסטלגיה ב' – מחזור כ"ג (חיפה, 1977)

כותב לנו אריה ציליק, (פל' "ברק", מחזור כ"ג 1977)
התמונה כאן צולמה בשנת 1976, במסדר הסיום של פלוגת "נחשון" (מחזור כ"ב). יחד עם כל שוחרי הפנימייה צעדה אחרונה בסך פלוגת ההכנה, לקול תשואות הקהל וצלילי תזמורת צה"ל. כשוחר בסוף כיתה י"א, עליו הוטלה המשימה לקלוט ולחנוך את הנערים החדשים שהגיעו מכל קצוות הארץ, הובלתי את הפלוגה הצעירה במסדר, בקריאה המרגשת שהדהדה במגרש בבית בירם: "פלוגת 'יהונתן' – לימין, שור!". היה זה ימים ספורים לאחר מבצע אנטבה, כאשר דמותו של יוני נתניהו ז"ל הייתה עבורנו סמל למנהיגות, אומץ, אחריות ורעות.

אני נמנה על בוגרי מחזור כ"ג – המחזור שהצטרף לפנימייה בהשראת מלחמת יום הכיפורים ב-1973. במהלך לימודיי בריאלי זכיתי לקבל את "כוכב השוחר" ממפקד הפנימייה עודד שחר ואת פרס ההצטיינות בלימודים ממנהל בית הספר הריאלי, יצחק שפירא ז"ל. עבור הוריי, ניצולי שואה שעלו לישראל ובנו את ביתם בנצרת עילית, היו אלה רגעים של גאווה והגשמת חלום. בעקבותיי הגיעו לפנימייה חניכים נוספים מנצרת עילית, וחלקם אף צעדו בעקבותיי בפלוגת "יהונתן".
אין לי ספק שהשנים בפנימייה עיצבו את אישיותי והנחילו לי ערכים של מנהיגות, אחריות, משמעת, אהבת הארץ ושליחות ציבורית – ערכים המלווים אותי עד היום.

לאחר שירותי כקצין מודיעין במספר גזרות בצה"ל, המשכתי בלימודים אקדמאיים: מדעי המדינה מורחב עם חטיבה במזרחנות ותואר שני בלימודי עבודה מטעם אוניברסיטת תל אביב. שירתתי שנים רבות בסוכנות היהודית בארץ ובשליחויות עליה וחינוך ציוני בתפוצות, עד פרישתי לגמלאות. כיום אני מכהן כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל ועוסק במחקר ובהדרכה באתר המורשת הלאומי של מחנה המעפילים בעתלית. במסגרת זו יש לי זכות גדולה לחבר את סיפורה של משפחתי – שורדי שואה, פעילים בתנועת "גורדוניה" ובמפעל ההעפלה – אל סיפורה של מדינת ישראל, בפני קהלים מגוונים מהארץ ומהעולם.
בשנת "היובל", בקיץ הבא, יצעדו בוגרי מחזור כ"ג פלוגת "ברק", יחד עם בוגרי פלוגת "טירן" המקבילה מפנמ"צ תל אביב ועם שוחרי פלוגת "רועי" שהצטרפו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" – בדיוק חמישים שנה אחרינו. בעיניי, זהו סמל מרגש לרציפות הדורות ולרוח הפנימייה, הממשיכה לחנך למנהיגות, אחריות, רעות ואהבת המדינה.
אני שמח על הזכות להיות בוגר הפנימיה הצבאית, היא העניקה לי דרך-חיים ומצפן ערכי, שמלווה אותי כמעט חמישה עשורים.
אריה ציליק

פנימיונים בכלכלה – כנס EY למיזוגים ורכישות

שולח לנו מיכאל קולט, (מחזור כ', חיפה 1974) את התמונה המיוחדת הזאת:

יובל גנני – מנכל EY
שי אמסלם – CFO אלקטרה
נמרוד אלוני – אלוף בחופשת שחרור
ואני – רו״ח עמי בן עיון

"בהשקט ובבטחה" – נתראה בעלון הבא

המערכת